זאב נחמנזון
בחמש או שש השנים האחרונות יש דבר אחד משותף לכל מהדורות החדשות, בין אם בקיץ או בחורף ובין אם ברדיו, או בטלוויזיה: בסופה של כל אחת משודרת התחזית, וכמעט תמיד הטמפרטורות שמדווחות הן מעל או מתחת לממוצע לעונה. שתי השאלות העולות מכך הן – מה ממוצע הטמפרטורות לעונה, וכל כמה זמן הוא משתנה?
אז כאן זה לא המקום להטיף ולדון בנושא ההתחממות הגלובלית אבל על ממוצעים ומשתנים, נדון בהחלט. בדומה לממוצע נעלם זה, ישנם פרמטרים ומספרים נוספים שאיננו רואים מסיבות שונות, ולא יודעים מה עומד מאחוריהם. מחיר מחירון, למשל, הוא אחד מהם, כזה שאנו שומעים לא פעם בבואנו לקנות או למכור רכב ולמרות שקיימים כמה מאגרי מידע אשר מהם ניתן לשאוב נתון זה – אינם זהים לרוב, ואנחנו לא בהכרח יודעים מי עומד מאחוריהם ומה הופך אותו לסמכות בעניין. בסופו של דבר, מחירי המחירון נקבעים באופן פרטי על-ידי חברות רכב, שמאים ויבואנים, אין עליהם פיקוח ממשלתי הדוק ורובנו גם לא יודע איך ומתי להשתמש בהם.
אז למה צריך מחיר מחירון, מדוע הוא פרמטר שכדאי לקחת בחשבון בבואנו לרכוש רכב וכיצד הוא מחושב? כל התשובות בכתבה הבאה שלפניכם.
מהו מחיר מחירון ואיך הוא נקבע?
כל מוצר נסחר בכסף, וכל אחד כזה צריך נקודת פתיחה מבחינת תמחור, אשר ממנה יהיה ניתן לבצע עסקאות של קנייה ומכירה. זהו למעשה מחיר המחירון. הוא יכול להיות רשמי ולהיקבע על-ידי יצרן מסוים או להיות בגדר המלצה, ולהיקבע על-ידי יבואן או ספק המתנהל עם היצרן. בהנחה והיצרן הוא זה הקובע את המחיר, הוא מבסס אותו על עלויות הייצור שלו, השיווק, הלוגיסטיקה וההפצה אבל גם על מצב השוק, המתחרים הקיימים, אופי המיסוי ביעד בו הוא מתכוון למכור ונתון נוסף שהוא ככל הנראה החשוב מכולם – שורת הרווח. מוצר שאין רווח בצדו, גם אם בטווח הארוך – אינו רלוונטי.
אילו מחירוני רכב קיימים היום בשוק הרכב הישראלי?
ככל שמדובר בעולם הרכב – לעלויות הייצור מבנה מורכב מאוד, ועל אף החלוקה לקטגוריות ומגמות, קיים שוני מהותי בין מגוון דגמי הרכב הקיימים בקווי הייצור, בטכנולוגיות, בחומרי הגלם וברמת ההנדסה והבטיחות המרכיבים אותם עד יציאתם מהמפעל. מהרגע שבו הם יוצאים ונסחרים בין חברות, סוכנויות ובני אדם, מחיר המחירון שלהם נקבע באמצעות שמאי רשמי. בישראל זה כבר עשרות שנים שהשמאי הרשמי המוגדר הוא יצחק לוי, אם כי בשנים האחרונות קמו מתחרים כאלו ואחרים דוגמת "יד 2". בשני המקרים, נקבעים המחירונים על סמך איסוף ועיבוד נתונים ומידע רב הנאסף על ידם ולאחרונה, גם משרד התחבורה נכנס עם מחירון משלו לרכבים משומשים – "מחירון העם", כחלק מרפורמה חדשה.
לפקטור של מחיר המחירון שקבע היצרן נוספים כעת משתנים של ירידת ערך הרכב, מספר הבעלויות שהיו לו, מאפייני השימוש, ההיסטוריה המכנית שלו והביקוש עבור הדגם הספציפי.
המשחק מתחיל
שיווק ומכירות הוא משחק שבו כולנו משתתפים בדרך זו או אחרת. בשלב מכירת או קניית רכב, אנחנו מתנהלים מול שחקן אחר כאשר כאן לא חייבים להיות (ואפילו רצוי מאוד שלא יהיו) מפסידים. אם אנחנו רוכשים מחברה – ברשותינו המחיר הרשמי של היבואן, אשר לרוב הוא גם גבוה יותר מזה שנשלם בפועל. חברת הרכב מולה אנו מבצעים את העסקה קונה אותו במחיר נמוך יותר באופן משמעותי ושורת הרווח שלה, נמצאת בין מחיר הרכישה לזה שבו היא תציע אותו למכירה. בחלל שבין שני המחירים הללו יש מקום למבצעים, הטבות והנחות. בדרך כלל מבצעים אלו עונתיים ולפיכך, יש מועדי שיא שבהם מתבצעות יותר עסקות רכישה (מבצעי סוף שנה, לדוגמה) ומכאן שמומלץ במיוחד לעקוב ולשקול מתי הזמן הנכון ביותר לרכוש רכב חדש מסוכנות. אז גם תוכלו לראות מה הפער לטובתכם בין מחיר המחירון למחיר שבו רכשתם. רמז: זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
בעסקת רכב המתבצעת מול אדם פרטי לעומת זאת, מחיר המחירון הרשמי של היבואן כבר פחות רלוונטי ונהוג להסתמך על זה של שמאי הרכב. כאן נקודת המוצא היא קריטית יותר משום שסביבה נוצר משא ומתן מורכב ועל פי רוב, גם גמיש יותר. משתנים כמו מצב הרכב, מספר הבעלויות והביקוש משפיעים על עלותו באופן ניכר, שכן רכב שמור שנסע מעט קילומטרים יחסית יהיה שווה יותר מכזה שצבר מרחק רב ובלאי עם הזמן. תוספים ואיבזור לרכב יכולים להעלות אף הם את מחיר הרכב, שיתכן וגם יהיה גבוה יותר מזה המוצג במחירון.
אם כן, שוק הרכבים המשומשים פרוס ומגוון כיום הרבה יותר וניתן למצוא בו מנעד גדול בהרבה של רכבים במצבים שונים, הזדמנויות, מציאות והפתעות. כל שעליכם לעשות הוא להשוות מחירים, לערוך סקר שוק מעמיק, לבדוק את המחירונים השונים – ולהתחדש.
רכישה נעימה!